אף אחד מהם לא רשמי. הסכימו עליהם בקול לפני ההטלה הראשונה, כדי שאף אחד לא יגלה חוק חדש באמצע המשחק.
1. קלפים עודפים גלויים על השולחן
החוק: כשהקלפים לא מתחלקים שווה בשווה, העודפים מונחים גלויים לכולם, במקום לתת למישהו יד גדולה יותר.
מה זה משנה: כל הידיים באותו גודל ואף אחד לא מתחיל ביתרון. בנוסף, כולם מוחקים מההתחלה את אותם קלפים.
2. שעון תור
החוק: לכל שחקן יש זמן קבוע לתור. שעון חול או טלפון מספיקים.
מה זה משנה: נגמרים התורות הארוכים והשקטים שמושכים משחק של שישה. זה גם מתגמל שחקנים שמתכננים בזמן התורות של אחרים.
3. בלי קוביות
החוק: במקום להטיל, הולכים ישר לכל חדר שרוצים, או לחדר שליד.
מה זה משנה: המשחקים קצרים בהרבה, והמזל משפיע פחות. אבל הלוח כמעט נעלם, ואיתו המתח שאולי לא תגיעו לחדר שאתם צריכים.
4. כולם מראים מה שיש להם
החוק: כל שחקן שיש לו קלף שנקבו בו מראה אחד, לא רק הראשון.
מה זה משנה: המידע מגיע הרבה יותר מהר והמשחקים נגמרים מוקדם. להחזיק קלף כבר לא משנה, וגם לא לעקוב מי ענה למי. עובד עם ילדים; שחקנים מנוסים בדרך כלל מוצאים את זה קל מדי.
ב-NoHonor: לא בשימוש. רק השחקן הראשון שיכול לענות מראה קלף.
5. רשימות גלויות למתחילים
החוק: שחקן ותיק עוזר לחדש למלא את דף הבלש, או שמתחיל משחק כשהרשימות שלו גלויות.
מה זה משנה: שחקנים חדשים לומדים מה כל תשובה אומרת בלי להישאר מאחור.
ב-NoHonor: עוזר הרשימות עושה את זה, רק בפרטיות. הוא ממלא את הפנקס שלכם בקלפים שלכם ובכל קלף שהראו לכם. במדריך הוא תמיד פועל; ליד שאר השולחנות כל שחקן יכול לכבות אותו.
6. הזדמנות שנייה
החוק: האשמה שגויה עולה לכם תור אחד או שניים, לא את כל המשחק.
מה זה משנה: פחות שחקנים יושבים על הספסל, אבל הרבה פחות מתח. ניחושים הופכים לזולים, והבלש הכי טוב מנצח פחות.
ב-NoHonor: לא בשימוש. יש לכם האשמה אחת, ואחת שגויה מוציאה אתכם מהמרוץ. אתם ממשיכים להראות קלפים, כך שהיד שלכם עדיין משנה.
7. בלי הערות
החוק: אף אחד לא מגיב לשאלות או לתשובות. בלי "הממ", בלי "מעניין".
מה זה משנה: זה סוגר דליפה. תגובה יכולה להסגיר קלף בדיוק כמו להראות אותו.
עם איזה חוק בית להתחיל?
ליד שולחן משפחתי: קלפים עודפים גלויים ורשימות גלויות למתחילים. לקבוצה שכבר מכירה את המשחק: שעון התור. הוא משנה את הקצב יותר מכל חוק אחר, ואף אחד לא צריך ללמוד שום דבר חדש.
לחוקים שמתווכחים עליהם במקום לשנות אותם, קראו את חוקי קלואדו השנויים במחלוקת.